החיים בישראל בשנה האחרונה העמידו את כולנו בפני מציאות שלא הכרנו. אינסוף אתגרים, דאגות ביטחוניות, דאגה ליקירים ומעבר בלתי פוסק בין שגרת חירום לחירום שגרתי. כמי שמלווה מקרוב צוותי חינוך, מטפלים, נשות מילואימניקים וצוותי הצלה, אני פוגשת יום-יום את השאלה הבוערת: איך מפתחים חוסן נפשי כשהקרקע רועדת מתחת לרגליים? לשאלה הזו אין פתרון קסם אחד, אך יש דרך סלולה, צעד אחר צעד, שיכולה להשיב לנו את האוויר לנשימה.
אני רוצה לשתף אתכם ברגע אישי שלי. בשבועות הראשונים שלאחר ה-7 באוקטובר, מצאתי את עצמי פועלת בתוך מערבולת עצומה של עשייה מתוך תחושת חירום קשה. הרגשתי שאם אעצור לרגע אחד – הכל פשוט יתפרק סביבי. רק כשהתיישבתי לשיחה קבוצתית פתוחה עם חבריי למיזם משיב הרוח, הבנתי עד כמה המכלים האישיים שלי היו מרוקנים לחלוטין. שם הבנתי את הסוד הגדול של החוסן: הוא לא נבנה בבידוד, והוא דורש מאיתנו עצירה מודעת ויזומה.
המדריך המעשי: שלב אחרי שלב לפיתוח חוסן אישי
כדי לסייע לכם למצוא את העוגנים שלכם בתוך הסערה, ריכזנו עבורכם מספר שלבים מעשיים שתוכלו ליישם כבר היום בשגרת היומיום שלכם:
שלב 1: זיהוי ומתן שם לרגשות
חוסן אינו אומר "להיות חזקים תמיד" או להתעלם מהכאב ומהחרדה. להיפך, השלב הראשון הוא לתת מקום אמיתי למה שעובר עלינו. עצרו לרגע במהלך היום, קחו נשימה עמוקה מהבטן ושאלו את עצמכם: "מה אני מרגיש עכשיו?". עצם מתן השם לרגש (פחד, כעס, חוסר אונים או עייפות) מפחית באופן מיידי את רמת העוררות הפיזיולוגית של הגוף ומאפשר לנו להתחיל לעבד את החוויה במקום להישאב אליה.
שלב 2: יצירת "איים של שגרה" בתוך הכאוס
בזמן משבר מתמשך, תחושת השליטה הבסיסית שלנו נפגעת בצורה עמוקה. הדרך להחזיר אותה היא באמצעות פעולות קטנות וקבועות. קבעו לכם לפחות שני "עוגנים" קטנים ביום שאינם קשורים לחדשות, לעדכונים או למחויבויות: כוס קפה בבוקר בלי להציץ בטלפון, הליכה קצרה בטבע, או שיחה קבועה עם אדם קרוב. העוגנים הללו מסמנים למוח שיש חלקים בחיים שנשארו יציבים ובטוחים.
שלב 3: מעבר מחוסר אונים לפעולה ועשייה
אחד האמצעים החזקים ביותר שפיתחנו בתור עמותה לפיתוח חוסן נפשי הוא חיזוק תחושת המסוגלות והאקטיביות. מצאו מקום קטן שבו אתם יכולים להשפיע לטובה – עזרה קטנה לשכן, התנדבות קהילתית קלה, או אפילו תמיכה ממוקדת בבן משפחה. העשייה האקטיבית מוציאה אותנו מעמדת הקורבן הפסיבי ומחזירה לנו את כוח הבחירה וההשפעה לידיים.
שלב 4: הרחבת מעגלי התמיכה וחוסן קבוצתי
אנחנו לא אמורים לעבור את המשברים האלה לבד. פיתוח חוסן אמיתי נשען על קהילה, תמיכה הדדית ועל היכולת לשתף ולעבד יחד את מה שעברנו. אם אתם מובילים קבוצות, מנהלים ארגון או עובדים בצוות הדוק, חשוב לדעת שחוסן אינו רק עניין אינדיבידואלי של הפרט. כיום, אנו פועלים ברובד רחב יותר גם בתור עמותה לפיתוח חוסן ארגוני, מתוך הבנה עמוקה שצוותים וארגונים שנמצאים בחזית העשייה והסיוע האזרחי זקוקים למרחב מוגן לעיבוד החוויות המורכבות שלהם כדי להמשיך לתפקד בצורה בריאה לאורך זמן.
איך מפתחים חוסן נפשי לאורך זמן?
הסוד האמיתי טמון בהתמדה ובחמלה עצמית. אם אתם רוצים להעמיק ולגלות עוד על איך מפתחים חוסן נפשי בצורה חווייתית ומקצועית, מומלץ לקחת חלק בסדנאות ייעודיות המציעות כלים מותאמים ומרחב הפוגה בטבע. במיזם משיב הרוח אנו מציעים בדיוק את זה – סדנאות המיועדות למי שעסוקים כל השנה בנתינה ובסיוע לאחרים, ומאפשרות להם לעצור, לנשום, לעבד את החוויות הקשות ולמלא מחדש את המצברים הנפשיים שלהם.
זכרו, חוסן נפשי אינו יעד סופי שמגיעים אליו, אלא דרך חיים שלמה – שריר חשוב שניתן וצריך לפתח, לאמן ולחזק בכל יום מחדש. שמרו על עצמכם ועל הנפש שלכם, כדי שתוכלו להמשיך להיות שם עבור האחרים.
מאת: רבקה מלול, משיב הרוח
